30/01/2017
אנשים אומרים חורף ומיד שוקעים בתיאורים נוגים ופיוטיים. להיכנס מתחת לפוך ולראות סרט, הם מפנטזים במבט מצועף, לשבת מול האח כשגשם מכה בחלון או אפילו שלג, שלג, איך הפנטזיות תמיד רצות לשלג, כאילו השלג במידל איסט צונח לאט לאט ובפתיתים רכים, כאילו בחורף לא קר ולא רטוב ומלכלך, כאילו זה לא סיוט לעלות לאוטובוס עם חימום שיכול לאדות את הכנרת עם עשרות אנשים משתעלים במעילים, כאילו אין שפעות ודלקות בעולם, כאילו אין חושך באמצע היום, כאילו אין בוץ בנעליים, מים בשרוולים, כאילו האצבעות לא קופאות והאף לא דולף, כאילו מישהו באמת יושב ורואה סרט בפוך כל לילה ולא סתם יושב עם מזגן שמייבש את המוח ומרפרש בפייסבוק, כאילו לצאת לסיגריה במרפסת או להוציא את הזבל זה לא פינוקים שצריך לחשב היטב את מחירם לפני כל יציאה, כאילו אין עייפות ותשישות ולא מתעצלים להכין אוכל אז שוקעים בפחמימות, כאילו כל החיים זה מרק, בטח, מרקים, כאילו למישהו יש זמן להכין מרקים, כאילו לא דוחים מקלחות עד שנרדמים, כאילו חשבון חשמל בחורף זה משהו שאנשים אוהבים, כאילו גשם זה דבר שבאמת כיף איתו אחרי 5 דקות, כאילו זה שאי אפשר לצאת ואי אפשר לרוץ ואי אפשר לשבת בחוץ זה רומנטי, בטח, מה זה, כל היום יושבים פה מול האח.
חבריי שמתעבים בצדק את החודשים האלה, אתם בצד הנכון. חורף זו עונה מזעזעת. זה פרק זמן של סבל אינסופי. רק העובדה שאנשים מרגישים צורך לסנגר על אסון הטבע המתמשך הזה מעידה עד כמה הוא נורא. מכחישי חורף, חכו ליום הראשון של האביב, כשהשמש יוצאת והגוף מפסיק להתכווץ ואפשר לנשום ולזוז בעולם בלי לסבול, תראו איך אתם מרגישים ותחזרו אליי. בדוק
קרדיט ל@daniel Bukobza
מסכימים? חושבים אחרת?
אמנם אנחנו לא יכולים לנצח את החורף, אבל היי לפחות תוכלו למצוא אצלנו קורת גג נעימה ומתוקה באמצע טיול חורפי!