07/10/2024
שנה חלפה מאז הטבח הנוראי
1683 הרוגים, שנרצחו, שנטבחו ושנפלו בקרב
שמסרו נפשם למעננו
לכל אחד ואחת מהם יש בן/בת זוג, הורים, סבים וסבתות, ילדים, אחים ואחיות, משפחה גרעינית, קרובה, רחוקה
חברים בלב ונפש, חברים קרובים ורחוקים.
לכל אחד יש מעגל מקורבים ומכירים של 150 איש.
לכל אחד יש כאלו שאיבדו את היקר מכול, את היד והכתף, את הנפש התאומה ובעיקר את הרצון לחיות
1683 נמצאים בעולם שכולו טוב, אך כל המקורבים נמצאים בעולם אפל, מתמודדים בכול רגע נתון עם האובדן ועם חוסר הידיעה, לרבים מהם אין אפילו קבר לבכות עליו או להניח פרח קטן
שנה חלפה ולא למדנו כלום
השנאה והקיטוב ממשיכים, אין שינוי תפיסה בגיוס לצהל כי מי שנלחם מגן על כולנו כולל על בני הישיבות אין הבנה שרק מי שבאמת תורתו אומנותו ימשיך ללמוד כי התורה מגינה עליהם וגם על מי שנלחם
אין ערבות הדדית אין לום ואין אהבת חינם ובעיקר אין זכרון יומיומי למה שקרה
אנחנו כחברה ממשיכים לבלות לצאת לחו״ל לבתי מלון
יש שנאה יוקדת, יש התנכלות ויש קיטוב נוראי
אנחנו כחברה מחוייבים להפסיק את שנאת החינם את העושק המחשבתי והתודעתי, להפסיק את הקיטוב ולהתחיל לעלות כמו עוף החול ולבנות מחדש, לא עבורנו אלא יותר עבור אלו שאינם ואלו שרדו
לא למדנו לקח, לא אנחנו ולא ההנהגה, הצפון והדרום בוערים, חיילינו ממשיכים בלחימה יומיומית, שיגורים למרכז ולחיפה הפכו לדבר שבשגרה וכל המעוניין מבצע פיגוע ראווה.
הגיע הזמן לבצע שינוי משמעותי, לא רק מבחינת הלחימה וההנהגה, אלא, שינוי שיבוא מתוכנו, תובנות חדשות שצצות ועולות מדיי יום בגין מי שלא יחזור ועבור 101 חטופים שיושבים בצינוק ומי יודע כמה מהם עדיין בחיים.
עלינו להביא שלום בתוכנו ובניינו, עלינו לזכור את הנופלים ואת משפחותיהם ולעשות כל אשר לאל ידינו שזכרם לא יישכח ושנפלתם לא היתה לשווא, עלינו להיות עוף החול ולבנות ולהיבנות במיידית ולא מאוחר יותר, עלינו מוטלת האחריות ועלינו לקום ולבצע
בשואה למדנו שללא מדינה העם היהודי חשוף לרדיפות ולנסיונות השמדה, ב 7.10.23 למדנו שגם בבתינו אנחנו לא מוגנים וללא שילוב כוחות וערבות הדדית בתוכנו לא נצליח להמשיך ולהתקיים
למען עתיד ילדנו ולמען הנופלים הגיע הזמן לעשות
זכרם של הנופלים לא ימוש מאיתנו לעד, משפחותיהם ומקורביהם יזכו מאיתנו לתמיכה מידיי יום ולרגע לא נשקוט עד שאחרון בנינו ובנותינו ישובו אלינו
עם ישראל חי
